עם כמה שיותר עובר הזמן
ככה אני לא יודעת יותר מה הולך עם הרגשות שלי
והגעתי למסקנה שפשוט נמאס לי להישבר כל הזמן
ונמאס לי להיות משחק של כולם
אז אני פשוט מפסיקה עם העיוורון
אני רוצה להתחיל להיות מודעת להכל ופחות להיות עיוורת למה שהולך
אבל מה ?
לפעמים אני מצטערת על כך שלא נולדנו קוראי מחשבות
אני לא יכולה לדעת מה אני בשבילו באמת
כי לא תמיד החיצוניות היא כמו הפנימיות
ותכלס ? לרוב זה שונה
וזה מתסכל
תחשבו שיכולתם לדעת מה הולך לו/לה בתוך הראש
זה היה חוסך כלכך הרבה ריבים ושיחות
אני גם מבינה עכשיו שמכאן מגיע העיוורון
בגלל שאני לא יודעת מה הולך לו בראש
אני יוצאת מנקודת הנחה שהכל ורוד
אם זה מהנשיקה שלו או מהמגע הרך שלו
אבל מה שאני מגלה אחר כך
שונה לגמרי מכל מה שראיתי עד היום
כי העיוורון מסתיר לי חלק מהתמונה אם לא את כולה
למה בן אדם מנסה כלכך להסתיר את מה שהולך באמת?
אני לא מאמינה בזה שיש בני אדם בעולמנו שזה כיף להם לפגוע ככה
אבל אני גם הייתי רוצה פעם אחת לשאול אותו אם הוא נהנה
נהנה מלשבור אותי כל פעם מחדש.
אתם יודעים?
עם כמה שיותר עובר הזמן
ככה אני לא יודעת יותר מה הולך עם הרגשות שלי
והגעתי למסקנה שפשוט נמאס לי להישבר כל הזמן
ונמאס לי להיות משחק של כולם
אז אני פשוט מפסיקה עם העיוורון
אני רוצה להתחיל להיות מודעת להכל ופחות להיות עיוורת למה שהולך
אבל מה ?
לפעמים אני מצטערת על כך שלא נולדנו קוראי מחשבות
אני לא יכולה לדעת מה אני בשבילו באמת
כי לא תמיד החיצוניות היא כמו הפנימיות
ותכלס ? לרוב זה שונה
וזה מתסכל
תחשבו שיכולתם לדעת מה הולך לו/לה בתוך הראש
זה היה חוסך כלכך הרבה ריבים ושיחות
אני גם מבינה עכשיו שמכאן מגיע העיוורון
בגלל שאני לא יודעת מה הולך לו בראש
אני יוצאת מנקודת הנחה שהכל ורוד
אם זה מהנשיקה שלו או מהמגע הרך שלו
אבל מה שאני מגלה אחר כך
שונה לגמרי מכל מה שראיתי עד היום
כי העיוורון מסתיר לי חלק מהתמונה אם לא את כולה
למה בן אדם מנסה כלכך להסתיר את מה שהולך באמת?
אני לא מאמינה בזה שיש בני אדם בעולמנו שזה כיף להם לפגוע ככה
אבל אני גם הייתי רוצה פעם אחת לשאול אותו אם הוא נהנה
נהנה מלשבור אותי כל פעם מחדש.