כן כן חזרתי ואני כאן
לא שכחתי אתכם
אני לא יודעת במה להתחיל.......
לפני חודש התחלתי ללמוד לתואר (כי צהל רק במרץ אז צריך לנצל את הזמן) ובקיצור לא יודעת עדיין איך להגיב לכל הקטע הזה של 'ללמוד לתואר' כי זה לא שונה מבית ספר ועם זאת מאתגר אותי במקום מסוים, לאחרונה קצת מרגיש לי עמוס לא כי אני עובדת (לא אני לא עובדת) אלא כי אחותי עלתה לכיתה א , ואני צריכה כל בוקר לקום לקחת אותה לבית ספר, אחהצ לקחת אותה הביתה, חוגים וימי הולדת והשיעורים שלה והמקלחות והאוכל הכל עליי ברובו של השבוע כי ההורים בעבודה . עכשיו כשאני כותבת את זה הכל נשמע לי תירוץ גרוע אבל האמת שזה כן מכביד עליי במקום מסוים ובגלל שההורים מודעים לזה הם כן נותנים לי את הזמן שלי כשאני זקוקה לו ועם זאת בצורה הכי מוזרה מרגישה עמוסה למרות שתכלס כל עוד אחותי לא בבית אני ישנה אוכלת ולומדת (תכירו שגרת חיים של חננה עצלנית) אני לא יודעת אם אני נהנת מזה שאין לי שגרה או שלא, מצד אחד אני חיה את החלום של פעם שזה לקום ולחזור לישון ועם זאת מרגיש לי מוזר ממש לחיות ככה ומקווה שבסוף צהל יישר אותי חזרה כי אני ממש זקוקה לזה.
ובעניין אחר וקצת 'עסיסי' יותר, באחד הקורסים שמתי עין על אדם שנורא עניין אותי במראה שלו ובאופן כללי, מפה לשם עם הקישורים הסטוקרים שלי הצלחתי לייצר קשר בינינו ואני נורא גאה בעצמי על זה כי לא חשבתי שיצליח לי... נראה גם כרגע שיש מהצד שלו גם רצון לעשות משהו מהקשר הזה בסופו של דבר אבל זה עוד נראה (אולי יתווסף עוד כינוי לקובייץ הכינויים בבלוג לכו תדעו)
ובכל אופן, לא יודעת אם מישהו יקרא את זה
כי לא חושבת שיש לי חיים מעניינים כלכך
אבלל אם מישהו כן קורא את זה אז אמממ
שיכתוב לי שהוא חי (;
01:12 בלילה ואני החלטתי ספונטנית לכתוב.
לא שזה לא קרה פוסטים קודמים
ועם זאת כל פעם אותה השאלה-
למה אני ערה בכלל.
XOXO
;){kind=link}