עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אמממ מה כבר יש לספר עליי?
אני בת 18 מאזור המרכז
הגעתי לכאן מישרא במטרה למצוא עוד מקום שאפשר לפרוק בו את כל המחשבות שלי
אני אומרת מראש, אני לא יודעת לכתוב.
כן כן
מה שקראתם
אף פעם לא אהבתי כתיבה וכאלה
אבל אני כן אהבתי לפרוק את כל הרגשות שלי במקום שאף אחד לא מכיר אותי ואף אחד לא שופט אותי.
אין לי איך להגדיר את סגנון הכתיבה שלי , אני פשוט כותבת.
כמו שאני מגוונת ממש במוזיקה(יש רשימת זמרים ולהקות מצד שמאל) אז ככה גם הסגנון כתיבה בכל קטע שונה;
פעם הוא יכול להיות הומוריסטי , פעם דכאוני , תלוי במצב רוח שלי.
בכללי
רוב הדברים שאני כותבת הם מבוססים על דברים שקורים לי ביום יום.
אז קיצרר
חפרתי קצת,
אבל תכלס
אני חיה את החיים כמו כל אחד מאיתנו ואני לא שונה מאף אחד מכם(:

רוצים ליצור איתי קשר (: ?
Its.msdeath@gmail.com
חברים
tearsRainKimutimSo KindEllyDark muse
שריליןShanehaunted princessנאיהThe Queen Of Hellmy heart,ny body, my life
strongerSpace GirlVenusזימה ברשת עם ירידה לפרטי פרטיםBen Cohenedya
IM ALBorn To Dieא'.ב'
נושאים

עולם? אתה קיים?

25/07/2018 23:31
Ms.death
מחשבות, שיקולים, אנשים, נושא למחשבה, שיט
אני לפעמים מסתכלת על העולם וחושבת לעצמי איך הוא עדיין קיים?
כל כך הרבה רוע כל כך הרבה סבל כל כך הרבה אפליות ללא סיבה מוצדקת
ועם זאת , עדיין איכשהו העולם לא התמוטט.

שאלה מעניינת נכון?
הרבה אנשים לא מכבדים אחד את השני, לא מדברת כבר על הערכה בסיסית כלפי אדם שעזר לך אלא יש לדעתי קשר בסיסי שחייב להמשיך להתקיים כדי להחזיק את העולם , אז איך אנחנו עדיין כאן? איך אני עדיין כאן יושבת כותבת על זה?

לפעמים בגלל כל הסיבות הנ"ל במקום שהעולם יתמוטט , הוא מציב לי קשיים , עכשיו אני מבינה שלכל אחד יש קשיים וזה , אבל למה אני אמורה "להילחם" על להישאר בעולם הזה? 
כל יום מרגיש לי באמת כמו מלחמה , אם זה מלחמה במכשולים,בלימודים, בדעות שונות וכו'.

גם בסופו של דבר , כולנו מתים .
אני זוכרת אמרתי את זה לאבא פעם והוא אמר לי :"בגלל זה צריך לחיות את החיים כמו מלך ולמות בידיעה שחיית כמו מלך" ואני עד היום חושבת לעצמי, אם ניהיה הגיוניים , לא חושבת שאני אזכור משהו בקבר מן הסתם אני אהיה איזה אפר או משהו בסגנון מה הטעם "לחיות כמו מלך"? מילא אם זה היה פשוט , אבל זה לא , אם לא נתאמץ אז לא נשיג כלום.

אז למה בכל זאת אנחנו והעולם קיימים עדיין?
Ben CohenIM ALedya
edya
26/07/2018 10:25
אנחנו חיים בשביל המאמץ.
לדעתי לפחות..
הכי אגואיסטי שלי עד היום - אנחנו חיים בשביל המאמץ והתחושה הטובה שיש לנו אחר כך, גם אם הכל רגעי, כשאני משיגה משו שעמלתי עליו קשה, תחושת הסיפוק מדהימה עבורי.
נכון, העולם לא מושלם, אף אחד לא מושלם, אבל זה היופי בשמיכת טלאים הזאת..
ביחד זה סוג של מושלם..
Ms.death
27/07/2018 16:44
מממ יש משהו במה שאת אומרת...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אנשים שאני שונאת

-אנשים לא כנים
-אנשים שרואים רק את עצמם
-אנשים שמנסים לשנות לי את צורת החשיבה
-אנשים שמנסים להראות לי עד כמה שהעולם ורוד
-אנשים שלא מקבלים אותי כמו שאני ושחושבים שאני מוזרה
-אנשים שיורדים עליי בגלל המראה שלי
-אנשים שאני "דכאונית מידי" בשבילהם
-אנשים קופצניים ואופטימיים מידי
-אנשים ששופטים ספר על פי הכריכה
-אנשים שקופצים מהר למסקנות בלי לבדוק עובדות
-אנשים ששמים אותי בתוך אשליה
כינויים בבלוג

לקוראים החדשים והישנים להלן רשימת הכינויים של אנשים שאני כותבת עליהם, מעדכנת כל פעם שיש מה(:
נ.ב
לכל כינוי יש טאג עם הפוסטים המיוחסים אליו.

וולדמורט – אקס שלי מכיתה י' שאני עדיין מאוהבת בו.

שמשון ויובב- זוג חברים טובים שלי מהשכבה(שמשון אחת החברות הכי טובות שלי).

פו-הדוב – אקס מכיתה ט (בספק אם אכתוב עליו שוב אבל שיהיה בכל זאת(: שני הפוסטים הכי ראשונים בבלוג זה עליו).

דיקי – אקס שנפרדנו רק כי עבר לקנדה והייתי תקוה עליו שנה וחצי.

רקסי- אומנם שם של כלב אבל הוא באמת כזה, זה ידיד לשעבר מהכיתה.

סנופדוג – האדם הכי מסובך שהייתי איתו בקשר, לא סגור על עצמו בעליל.
צריך להספיק עד המוות :
•  להוציא בגרות
•  להוציא תואר
•  להקים משפחה
•  לטייל בעולם
•  להמציא משהו חדשני
•  למצוא עבודה שאני יאהב
•  לעבור פסיכומטרי בהצלחה
•  לגור עם שותפים
•  סקס סוער בטבע עם חתיך
•  להפוך את הבית של סבתא למוזיאון
•  להשתכר ולקום על ספסל בבוקר
•  לחשוב על עוד שיט לרשימה