עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אמממ מה כבר יש לספר עליי?
אני בת 18 מאזור המרכז
הגעתי לכאן מישרא במטרה למצוא עוד מקום שאפשר לפרוק בו את כל המחשבות שלי
אני אומרת מראש, אני לא יודעת לכתוב.
כן כן
מה שקראתם
אף פעם לא אהבתי כתיבה וכאלה
אבל אני כן אהבתי לפרוק את כל הרגשות שלי במקום שאף אחד לא מכיר אותי ואף אחד לא שופט אותי.
אין לי איך להגדיר את סגנון הכתיבה שלי , אני פשוט כותבת.
כמו שאני מגוונת ממש במוזיקה(יש רשימת זמרים ולהקות מצד שמאל) אז ככה גם הסגנון כתיבה בכל קטע שונה;
פעם הוא יכול להיות הומוריסטי , פעם דכאוני , תלוי במצב רוח שלי.
בכללי
רוב הדברים שאני כותבת הם מבוססים על דברים שקורים לי ביום יום.
אז קיצרר
חפרתי קצת,
אבל תכלס
אני חיה את החיים כמו כל אחד מאיתנו ואני לא שונה מאף אחד מכם(:

רוצים ליצור איתי קשר (: ?
Its.msdeath@gmail.com
חברים
tearsRainKimutimSo KindEllyDark muse
שריליןShanehaunted princessנאיהThe Queen Of Hellmy heart,ny body, my life
strongerSpace GirlVenusזימה ברשת עם ירידה לפרטי פרטיםBen Cohenedya
IM ALBorn To Dieא'.ב'
נושאים
למה אני ערה בכלל?
13/12/2019 01:13
Ms.death
חיים, שיט, לימודים
אז אממ היי?
כן כן חזרתי ואני כאן
לא שכחתי אתכם
אני לא יודעת במה להתחיל.......
לפני חודש התחלתי ללמוד לתואר (כי צהל רק במרץ אז צריך לנצל את הזמן) ובקיצור לא יודעת עדיין איך להגיב לכל הקטע הזה של 'ללמוד לתואר' כי זה לא שונה מבית ספר ועם זאת מאתגר אותי במקום מסוים, לאחרונה קצת מרגיש לי עמוס לא כי אני עובדת (לא אני לא עובדת) אלא כי אחותי עלתה לכיתה א , ואני צריכה כל בוקר לקום לקחת אותה לבית ספר, אחהצ לקחת אותה הביתה, חוגים וימי הולדת והשיעורים שלה והמקלחות והאוכל הכל עליי ברובו של השבוע כי ההורים בעבודה . עכשיו כשאני כותבת את זה הכל נשמע לי תירוץ גרוע אבל האמת שזה כן מכביד עליי במקום מסוים ובגלל שההורים מודעים לזה הם כן נותנים לי את הזמן שלי כשאני זקוקה לו ועם זאת בצורה הכי מוזרה מרגישה עמוסה למרות שתכלס כל עוד אחותי לא בבית אני ישנה אוכלת ולומדת (תכירו שגרת חיים של חננה עצלנית) אני לא יודעת אם אני נהנת מזה שאין לי שגרה או שלא, מצד אחד אני חיה את החלום של פעם שזה לקום ולחזור לישון ועם זאת מרגיש לי מוזר ממש לחיות ככה  ומקווה שבסוף צהל יישר אותי חזרה כי אני ממש זקוקה לזה.

ובעניין אחר וקצת 'עסיסי' יותר, באחד הקורסים שמתי עין על אדם שנורא עניין אותי במראה שלו ובאופן כללי, מפה לשם עם הקישורים הסטוקרים שלי הצלחתי לייצר קשר בינינו ואני נורא גאה בעצמי על זה כי לא חשבתי שיצליח לי... נראה גם כרגע שיש מהצד שלו גם רצון לעשות משהו מהקשר הזה בסופו של דבר אבל זה עוד נראה (אולי יתווסף עוד כינוי לקובייץ הכינויים בבלוג לכו תדעו)

ובכל אופן, לא יודעת אם מישהו יקרא את זה
כי לא חושבת שיש לי חיים מעניינים כלכך
אבלל אם מישהו כן קורא את זה אז אמממ
שיכתוב לי שהוא חי (;
01:12 בלילה ואני החלטתי ספונטנית לכתוב.
לא שזה לא קרה פוסטים קודמים
ועם זאת כל פעם אותה השאלה-
למה אני ערה בכלל.

XOXO
2 תגובות
הכל לטובה?
14/10/2019 02:33
Ms.death
תסביכים, שיט
טוב אז ככה
לעומת הפוסט הקודם זה יהיה פוסט שונה, כמו שאתם יודעים בכל מקום בחיים יש משברים והמשבר ההוא פלוס מינוס עבר, אבל ויש אבל! התחלתי עכשיו לחשוב על משהו אחר.
השעה 02:25 וצריכה לקום ב 9:00 כי מארחים מחר (אה כן סוכות שמח חברים יקרים) ובמקום זה אני מדברת עם ידיד ובמקביל עוברת על תמונות מפעם באינסטגרם ועל תגובות( רק כדי ליישר קו אני לא בקשר עם יותר מחצי מהאנשים שהגיבו לי פעם מסיבות כאלה ואחרות) ואני יודעת שהשתנתי וגדלתי אבל לא יודעת אם זה לטובה.
אנשים אומרים שהכל זה לטובה
אבל התחלתי לחשוב על זה תכלס ועם זה שאני מבינה במקום מסוים שזה לטובה, מקום אחר אומר לי שדווקא לא משום מה. עכשיו אומנם הבלוג לא היה קיים אז ולא מצפה שתגיבו לי על זה , אבל הייתי רוצה שתחשבו על זה לרגע- כל אחד מאיתנו משתנה לאורך החיים, האם זה תמיד לטובה? שאלת המאה לדעתי.
וזוהי הייתה פינת המחשבות החודשית של גברת מוות נתראה בחודש הבא!

סתם לא, נראלכם?
הסיבה היחידה שאני מפרסמת פה מתי שאני רוצה זה כי בלוג שלי חוקים שלי(:
סתם יצאתי שחצנית פה
אבל פשוט רציתי להבהיר
וגם כי
מרגיש לי קצר ורציתי להוסיף עוד תוכן שאולי ישעשע
איף לא יודעת כבר
צריכה ללכת לישון בדחוף אבל
למה אני ערה בכלל.

XOXO
0 תגובות
והנה שוב אני....
24/08/2019 01:14
Ms.death
וולדמורט, תסביכים, שיט, לימודים, חיים
אייי לא אתחיל בהקדמות מיותרות כי מרגיש לי שבכל פוסט ההקדמה היא מיותרת אבל רק אציין ואגיד שאין לי תשובה לשאלתכם למה לא הייתי כאן כמעט חצי שנה.
בכל אופן, 
בואו נדבר על זה שסיימתי יב ושעוד שבוע כולם חוזרים ללימודים ואני לא. לא בטוחה שאני אוהבת את זה כי מפחיד לצאת לחיים אני לא רוצה! אומנם אני בכרבולית של אמא ואבא אבל זה לא יכול להימשך עד המוות ואני ממש מפחדת מהעתיד אני לא יכולה לחשוב אפילו מה יקרה. אני רק חושבת על זה שמתגייסת עוד חצי שנה וניהיות לי חרדות, אני אוהבת להיות בבית למה אני צריכה לצאת מאזור המבטחים שלי? לא ברור לי כלכך.
ואם נלך לעניין האהבה אז לא יודעת אם תופתעו או לא אני לקחתי פסק זמן מזה - כן כן מה שקראתם! ברור שלא במכוון אבל ככה יצא (: היה לי קטע קטן עם וולדמורט אבל חוץ מזה אני והדובי שלי לנצח(; 
מה עוד יש לי לספר ולהוסיף?
אה נזכרתי
מרגיש לי שאני חוזרת לתסביכים מהעבר, הייתי בטוחה שאני מאחורי זה אבל לא משנה באיזו סיטואציה תמיד דברים מהעבר חוזרים אליי כמו פלאשבקים כאלה ולא רק גם בסוף זה משפיע עליי במערכות יחסים ובחיים עצמם. חברה אמרה לי שזה עוד יעבור לי אבל כמה זמן כבר צריך לעבור? אני באמת לא יודעת.
אני פשוט כלואה בתסביכים עם אנשים ששייכים לעבר.
הצילו.

♡XOXO♡
1 תגובות
שיט על החיים
23/03/2019 00:20
Ms.death
שיט, אשליה, אנשים, צבועים
הנה שוב הגיע הרגע הזה ביום שאני פשוט יושבת ובוהה בטלפון ובמקביל חושבת על כל מה שעברתי בזמן האחרון, על כל העליות והמורדות ועל כל האכזבות והשמחות ובעצם מנסה להבין אם לצחוק או לבכות.
לא יודעת עד כמה יועיל לבכות וגם לא יודעת עד כמה יועיל לצחוק, בטח עכשיו תגיבו לי שברור שלצחוק ולהנות מהחיים אבל בואו , לא כל החיים הם בורוד, אני לא מהאלה שחושבים שצריך להנות מכל רגע מהסיבה הפשוטה שמהרגעים שאתה לא נהנה בהם אתה לומד הכי הרבה, אם החיים היו ורודים היינו נכחדים מהר ככל הנראה והיה לנו ממש ממש משעמם אז בואו לא נשלה את עצמינו וניחיה עם העולם שיצרנו לנו בראש, הרי לכל אחד ואחת מכם השקפת עולם שונה : חלקינו רואים שחור לבן, חלקינו רואים ורוד וחלקינו צבוע ויכול להיות יש עוד סוגים אבל בסהכ העולם הוא אותו עולם, הכל תלוי באדם שמסתכל עליו. אם תשאלו אותי , גם האופי של כל אדם ואדם תלוי באדם שמסתכל עליו.
אז בטח אתם שואלים מה באתי לומר כאן? אם להיות כנה, לא משהו ספציפי פשוט לשתף אתכם במחשבות שלי(:
התגעגעתי לכתוב כאן חייבת להודות, היה לי מחסום כתיבה הרבה זמן ועד שיש לי השראה מסוימת אמרתי אני אנסה לקשקש משהו(;
אוהבת XOXO
0 תגובות
אם רק יכולנו לבחור איך יראו החיים שלנו....
29/12/2018 22:50
Ms.death
עדכונים, בית ספר, שיט, לימודים
אני חשבתי הרבה זמן מה לעלות לכאן ופשוט לא הייתה לי השראה. כעיקרון גם עכשיו אין לי יותר מידי אבל אמרתי בכל זאת אעדכן אתכם בחיי המאוד מאוד לא מעניינים בעליל (;

בכל אופן אני כבר איזה שנה פלוס רוצה לפתוח ערוץ ביוטיוב במטרה להעשיר את הקהילה הישראלית כי אני באמת ממש אוהבת יוטיוב ורוצה להתעסק עם זה. ועכשיו פרשתי מ 5 יח"ל פיזיקה(אפרט על זה בהמשך הפוסט) אז יש לי גם זמן להתעסק בזה אבל מה? יש בי חששות, אם אחד הסרטונים יגיע לחברים שלי או פשוט מישהו מבית הספר זה יהיה די מביך? לא יודעת אפילו איך ארגיש כי אני לא יודעת איך הם יגיבו ומשום מה גם מפחדת מאותה תגובה. גם שמתי לב שיש לי איזה פחד מצלמה (אם זה קיים בכלל) אני מאוד אוהבת להצטלם אבל כשזה מגיע למצב של לשבת מול מצלמה וחצובה ולצלם סרטון אני די לא מסוגלת לדמיין את הסיטואציה אפילו, לא יודעת למה אני כלכך חוששת לצלם את הסרטון ויש מצב החששות קשורים אחד לשני ולכן לכרגע פתיחת ערוץ היוטיוב שלי מתעכבת בגלל כל מה שציינתי.

כמו שכבר כתבתי מקודם פרשתי מ 5 יח"ל פיזיקה, לא שאני מתגאה בפרישה עצמה אלא אני מתגאה שבפעם הראשונה הצלחתי לבוא להורים שלי ולהציב להם את העובדה שאני פורשת כי כבר ניסיתי הכל וזה חסר סיכוי(הורים רוסיים וזה ..אתם יודעים) , אז כן היו הרבה עצבים בהתחלה מהצד שלהם אבל בסופו של דבר הבינו שאני גדלה ושאין להם מה לעשות עם ההחלטה שלי במיוחד שכבר חודשיים אני מדברת על זה שכנראה אפרוש בקרוב כי לא הולך לי אבל המשכתי לנסות ובאמת כבר ראיתי סופית שלא הולך לי.

אממממ מה יש לי עוד לעדכן?
מרגיש לי ממש קצר הפעם אבל באמת שכרגע לא הולך יותר מידי בחיים שלי, חיים של תלמידת יב בתחילת שנה זה פשוט לישון וללמוד עד פורים ואחכ כנראה זה יהיה נטו השלמת שעות שינה (;

אוהבת XOXO
2 תגובות
שאלות רבות בתוכי ועדכונים
13/11/2018 23:42
Ms.death
וולדמורט, שמשון ויובב, שאלות, שיט
אם הפוסט הקודם התחיל ב :"וואו לא יאמן חודש שלם לא כתבתי כאן" אז הפוסט הזה יתחיל ב:"וואו לא יאמן חודשיים שלמים לא כתבתי כאן" ויכול להיות שהפעם הבאה תיהיה שלוש(;
סתם לא, משתדלת לעלות כמה שיותר אבל כמו שכבר אמרתי כל מה שאני כותבת זה מהחיים וברגע שלא קורה כלום מהחיים ואין השראה אין לי מה לכתוב לכם גם אולי אפשר להגדיר שהיה לי מעין מחסום כתיבה אבל אל תדאגו אני פה בכדי לעדכן אתכם בהכללל!

אז ככה 
לפני משהו כמו חצי שנה הכרתי בין חברה טובה מהשכונה לבין זוג חברים שלי מהשכבה הכל היה טוב וזה עד ש....סטופ! אמרתי באחד הפוסטים אולי האחרון שאני אתחיל לתת כינויים(הגיע הזמן באמת וגם אעשה עמודה בבלוג עם הכינוי והסבר על כל אחד לקוראים חדשים) אז ככה הזוג הם שמשון ויובב הם כבר שנה וחצי יחד והחברה זאת מלכת אנגליה. בכל אופן הכרתי בינהם ויובב התחיל להתקרב למלכת אנגליה (ניהיה להם קשר קרוב נפתחו אחד לשני וכו') הייתי בטוחה ששמשון יודעת על כך ואז גיליתי שלא
בכל אופן אני אקצר כי זה ממש מסובך וארוך אבל בקיצור ליובב הייתה שיחה כלשהי עם מלכת אנגליה שהיא כבר ניסתה להיפטר ממנו כי הוא נמאס עליה והוא התעקש ולרגע חשבתי שעלולה להיות שם בגידה.
שלחתי הכל לשמשון ומפה לשם רבו דיברו ובלה בלה, הנושא אומנם נסגר
אבל גם שמשון וגם יובב המשיכו לכתוב לי על זה וכל אחד לא יודע מה השני כותב לי (אין היגיון , יודעת) והשאלה היחידה שעלתה בי באותו רגע ועולה לי עד עכשיו זה:"מה אתם רוצים ממני, תתקנו את הבעיות שלכם לבד אני את שלי עשיתי" עכשיו הם לא פנו אליי בכעס או משהו אלא כנראה דיברו על משהו לא אמרו על מה ואז שאלו אותי כדי להבין את העניין אבל במקום מסוים נמאס לי להיות מעורבת בעניינים של אחרים.

ואי זה יצא נדמה לי פוסט ארוך אבל תסבלו עד שאני כותבת משהו(;

עכשיו יש סיפור נוסף ולפי דעתי לא כתבתי על האדם הזה כאן בבלוג אז אתן לו כינוי עכשיו אבל אבדוק, אעדכן למטה כמו בפוסט הקודם.
טוב אז ממממ איך נקרא לו? וולדמורט? יאללה זורם(בחיים לא ראיתי הארי פוטר אבל לא יודעת כשחשבתי עליו זה הדבר הראשון שעלה לי בראש חכו תבינו)

בכל אופן אני וולדמורט לפני משהו כמו שנה וחצי ככה היינו יחד איזה חצי שנה(ב י' היינו יחד ועכשיו אנחנו יב) הוא מהשכבה שלי ואמא שלו המורה שלי למתמטיקה כבר מכיתה ז'.
לאחר הפרידה שבועיים לא היינו בקשר ואז חזרנו לקשר רגיל וטוב יותר והכל היה טוב, בחודשיים האחרונים שלא הייתי כאן נכנסתי לדי הרבה תסביכים ואחד מהם בעצם זה בפנים לא לדעת מה אני מרגישה.
בסופו של דבר הבנתי שניסיתי להכחיש אבל כעיקרון שחזר לי אליו הרגש.
עכשיו כעיקרון אני לא מפחדת לומר מה אני מרגישה
אני באה ואומרת
אז אמנם לקח זמן להבין מה אני אומרת
אבל בסוף באתי ואמרתי לו בדגש על סיבת הפרידה הקודמת כי לא באמת ידעתי להסביר את עצמי אז.
אמר לי שצריך לחשוב ויום למחרת אמר לי שזה הדדי אבל שהוא לא בנוי כרגע לקשר או משהו בסגנון.
ובינינו? לא כזה נפגעתי כי במקום מסוים יכולתי להבין שקשה לחזור לאדם שפגע בך.
ומאז שדיברנו הקשר ניהיה רק יותר טוב עם הזמן ואני רוצה להזמין אותו לצאת שנתקרב יותר ואולי האמון בי יחזור.
אבל מה?
התחילה לעלות לי לאחרונה השאלה שבעצם למרות הפגיעה, למה הוא לא נותן צ'אנס שוב? הריי לא הייתי חוזרת כדי לפגוע בו בכוונה שוב ואני די בטוחה שזה ברור לו.

אז בקיצור השאלה הזאת נתקעה לי אבל בכל אופן החיים ממשיכים
אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות על כל אחד מן הסיפורים ואשתדל לכתוב פה יותר.

אוהבת XOXO

^עדכון^
טוב אז כן על אף אחד מהם לא כתבתי כאן עדיין אבל בכל אופן בסופש אני אשב על לעשות כינויים וטאגים לכל אדם שאני כותבת עליו ואשים לכם עמודה בבלוג עם הסבר קצר על כל אחד שיהיה לכם קצת סדר בראש!
החל מהפוסט הראשון אני אוסיף את הטאג של הכינוי של האדם בכל פוסט שמדבר על אדם ספציפי. בכל אופן לכל מי שרוצה תתעדכנו שבוע הבא(:
המשך שבוע נעים!
2 תגובות
קצת סדר בראש ופריקה
01/09/2018 23:33
Ms.death
לימודים, שיט, בולשיט, אקסים, בנים
וואו לא יאמן
חודש לא כתבתי כלום כאן
אני עצמי לא מאמינה כי יש לי כל-כך הרבה מה לומר
אז אני פשוט אפרט כאן

טוב אז קודם כל, אחרי שנה לא קלה (משתתפת בצערם של ה יא מבינינו)
לקחתי על עצמי בקיץ ללמוד לפסיכומטרי
ושוב חזרתי למתכונת עמוסה ממש 
ובואו נגיד שאני פשוט שמחה שיום שלישי זה נגמר.

דבר שני, חזרתי להיות שבורה בגלל אחד הטמבלים (שמתי לב שכל פוסט אצלי על טמבל אחר שוקלת להמציא כינויים לכל אחד ולעשות רשימה של כל הכינויים או אפילו טאגים עם הפוסטים עליהם)שכתבתי עליו לפני כמה פוסטים (קישור לפוסט עליו :  http://msdeath.bloger.co.il/277273/ ) אני לא הראשונה שנשברת ממנו לאורך זמן ודיברתי עם מישהי שנשברה גם ממנו והיא נתנה לי הרגשה שאני יכולה להמשיך הלאה כי היא הצליחה אבל איכשהו אני תקועה במקום ): גם יש לו חברה עכשיו אז לראות כל הזמן תמונות שלהם ברשתות החברתיות זה פשוט לאכול את עצמך . 
אבל שוב סהכ אני יהיה בסדר.

דבר שלישי, אני מתחילה מחר יב אשכרה השנה האחרונה במקום הזה שנקרא בית ספר , אני עוד לא מצליחה להבין שעוד שנה מהיום אני לא יהיה במסגרת הזו ועם הזמן אצטרך לצאת עם החיים שאני די בטוחה עוד לא מוכנים לקבל אותי וזה די הזוי לי כל המצב הזה עם כמה שאני רוצה כבר לסיים אני גם לא רוצה כי במקום מסוים זאת מסגרת שאני נמצאת בה כבר 12 שנה והתרגלתי אליה ולחשוב שאצטרך להתרגל למקום חדש עם אנשים חדשים לא עושה לי כל כך טוב /: 

בקיצור מקווה אחרי הפסיכו לחזור לחיי הרגילים (הזנחתי כל כך הרבה אנשים בגלל כמות הלימודים שזה עצוב פשוט)
חלק מחיי זה גם העלאות לבלוג (; 

אם קראתם הכל והגעתם עד לכאן
וואלה אני אוהבת אתכם <3 

^עדכון^
משום מה לא עשה לי כקישור אז מי שרוצה קוראים לפוסט "למה?" יש גם פוסט נוסף בשם : "אשליות" שהוא גם עליו
תהנו (: 

4 תגובות
רוצה להחזיר את הזמן חזרה
06/08/2018 00:31
Ms.death
אקסים, מחשבות, דיכאון, בנים, דיקי
אני מתגעגעת לחיבוק שלך 
לליטוף שלך
למגע שלך
 ולעיניים שלך שאומרות שהכל יהיה בסדר
אני מתגעגעת לשטויות
 לנשיקות
 לשיחות
מתגעגעת לימים שברחנו מהחברים בכדי להיות לבד ובסוף גילינו שהם התחבאו בשיחים
מתגעגעת להכל פשוט.
אני מצטערת על הדיכאון שלי לפני שעזבת
מצטערת שעזבתי אותך לפני שעזבת
מצטערת שלא הייתי שם כשהיית צריך אותי יותר מתמיד
לחשוב שכבר שנתיים אני קמה בבוקר בלעדייך
לחשוב שכנראה בחיים יותר לא נתראה
לחשוב שהלבבות שלנו בחיים לא יהיו קרובים כמו שהם היו פעם.

1 תגובות
עולם? אתה קיים?
25/07/2018 23:31
Ms.death
מחשבות, שיקולים, אנשים, נושא למחשבה, שיט
אני לפעמים מסתכלת על העולם וחושבת לעצמי איך הוא עדיין קיים?
כל כך הרבה רוע כל כך הרבה סבל כל כך הרבה אפליות ללא סיבה מוצדקת
ועם זאת , עדיין איכשהו העולם לא התמוטט.

שאלה מעניינת נכון?
הרבה אנשים לא מכבדים אחד את השני, לא מדברת כבר על הערכה בסיסית כלפי אדם שעזר לך אלא יש לדעתי קשר בסיסי שחייב להמשיך להתקיים כדי להחזיק את העולם , אז איך אנחנו עדיין כאן? איך אני עדיין כאן יושבת כותבת על זה?

לפעמים בגלל כל הסיבות הנ"ל במקום שהעולם יתמוטט , הוא מציב לי קשיים , עכשיו אני מבינה שלכל אחד יש קשיים וזה , אבל למה אני אמורה "להילחם" על להישאר בעולם הזה? 
כל יום מרגיש לי באמת כמו מלחמה , אם זה מלחמה במכשולים,בלימודים, בדעות שונות וכו'.

גם בסופו של דבר , כולנו מתים .
אני זוכרת אמרתי את זה לאבא פעם והוא אמר לי :"בגלל זה צריך לחיות את החיים כמו מלך ולמות בידיעה שחיית כמו מלך" ואני עד היום חושבת לעצמי, אם ניהיה הגיוניים , לא חושבת שאני אזכור משהו בקבר מן הסתם אני אהיה איזה אפר או משהו בסגנון מה הטעם "לחיות כמו מלך"? מילא אם זה היה פשוט , אבל זה לא , אם לא נתאמץ אז לא נשיג כלום.

אז למה בכל זאת אנחנו והעולם קיימים עדיין?
2 תגובות
מה ניהיה ממני?
05/07/2018 23:13
Ms.death
אוכל, התמכרות, גמילה, דיכאון, עצב, סיוט
אז אחרי זמן שלא היה לי על מה לכתוב (כי כמו שכבר כנראה הבנתם כל הפוסטים שלי מבוססים על החיים האמיתיים)
החלטתי לכתוב על השאלה שמעסיקה אותי בזמן האחרון :
איך נגמלים מאוכל?
אני רציני שואלת.

אני מוצאת את עצמי אוכלת מתוך רגשות ובעצם ככל שאני יותר עצבנית/בדיכאון או וואטאבר מה , אני אוכלת יותר.
הכל כבר מגיע לכמויות לא הגיוניות ורק המחשבה על להקטין את הכמויות גורמת לי לדמעות.
אני כבר לא יודעת למי לפנות, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הדחף אז לאוכל.
הרבה פעמים אני גם אחרי האכילה מבינה שאכלתי דברים מיותרים ומתחילה לבכות על זה שאכלתי.

תמיד הייתי אומרת שזה יעבור והכל יתאזן עם הזמן אבל לא זה לא קורה.
גם אם אני רוצה אני לא יכולה
יש אנשים שמכורים לסמים/סיגריות/אלכוהול
אצלי זה אוכל.

הייתי ממשיכה לכתוב ולחפור לכם על כמה שזה מטריף לי את השכל האכילה הבלתי נגמרת הזאת
אבל אני חושבת שהבנתם את הפואנטה,
אם יש כאן עוד אנשים באותו מצב כמוני אשמח לשמוע .


4 תגובות
היכן האור שבקצה המנהרה?
03/06/2018 01:57
Ms.death
בנים, דיכאון, שיט, מחשבות, בכי, סנופדוג
אני רוצה לומר משהו ולא יודעת מה
אני רוצה לצעוק ולא יכולה
אני רוצה להתקדם הלאה אבל נשארת תקועה

כל יום מחדש אני מגלה עוד ועוד דברים
ורואה עוד ועוד סיבות לא לחזור איתו לקשר
אבל כוסעמק אני לא יכולה, אני צריכה אותו בחיים שלי
כל דקה שאנחנו לא בקשר כואב לי מבפנים
למרות שכביכול אמור להיות לי טוב יותר..

לא אנשים, פאקינג לא ניהיה לי טוב יותר
ולא אני לא רוצה לדבר על זה עם מישהו
אני פשוט רוצה לשכוח שהכל קרה,
לשכוח ממנו
ולהמשיך בחיים

נמאס לי לבכות
נמאס לי לברוח מהמציאות
נמאס לי להשלות את עצמי שאני בסדר

מתי כל זה יגמר...?

6 תגובות
מתנות קטנות
27/05/2018 22:46
Ms.death
אהבה, שיט, בולשיט, בנים, מתנות, נושא למחשבה
את מופתעת שהוא הבין את הטעות
אני עצובה שלא
את בוכה מבלבול וגעגוע
אני בוכה מהכל
הוא בא אלייך ליטרלי על ארבע!
ואת עוד אומרת לי שאת לא מבינה מה הולך
ואני חושבת לעצמי:"למה פעם אחת לא יכול לקרות לי משהו טוב"
אני באמת לא אבין את הסוג אנשים שלא קופצים על ההזדמנות אלא ממשיכים לשבת ולפחד
הריי אם תשבו בחיבוק ידיים איך העולם ידע שאתם קיימים?
באמת שאם רק יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור 
והוא היה מבין מה עשה ומדבר אליי כמו שמדבר אלייך
הייתי עושה הכל שזה יקרה 
ואת להפך,
ממשיכה להיות מבולבלת ולבכות לי
אני לא מסוגלת כבר,
עושה לי טוב לראות אנשים קרובים אליי שמחים בגלל דברים שקורים 
אבל עושה לי בחילה לראות את זה שיש להם הזדמנות והם עיוורים אליה.
כנראה שאת קוראת את זה הרגע וחושבת שאני אגואיסטית או משהו כזה..
אבל האמת? לא....
פשוט לא יכולה לראות אנשים שלא לוקחים מה שהעולם נותן להם במתנה.


2 תגובות
אהבה=עיוורון מוחלט
19/05/2018 01:56
Ms.death
בנים, מחשבות, שאלות, שיט, בולשיט, סנופדוג
אתם יודעים?
עם כמה שיותר עובר הזמן 
ככה אני לא יודעת יותר מה הולך עם הרגשות שלי
והגעתי למסקנה שפשוט נמאס לי להישבר כל הזמן
ונמאס לי להיות משחק של כולם
אז אני פשוט מפסיקה עם העיוורון
אני רוצה להתחיל להיות מודעת להכל ופחות להיות עיוורת למה שהולך
אבל מה ?
לפעמים אני מצטערת על כך שלא נולדנו קוראי מחשבות
אני לא יכולה לדעת מה אני בשבילו באמת
כי לא תמיד החיצוניות היא כמו הפנימיות 
ותכלס ? לרוב זה שונה
וזה מתסכל
תחשבו שיכולתם לדעת מה הולך לו/לה בתוך הראש
זה היה חוסך כלכך הרבה ריבים ושיחות
אני גם מבינה עכשיו שמכאן מגיע העיוורון
בגלל שאני לא יודעת מה הולך לו בראש
אני יוצאת מנקודת הנחה שהכל ורוד
אם זה מהנשיקה שלו או מהמגע הרך שלו
אבל מה שאני מגלה אחר כך
שונה לגמרי מכל מה שראיתי עד היום 
כי העיוורון מסתיר לי חלק מהתמונה אם לא את כולה 
למה בן אדם מנסה כלכך להסתיר את מה שהולך באמת?
אני לא מאמינה בזה שיש בני אדם בעולמנו שזה כיף להם לפגוע ככה
אבל אני גם הייתי רוצה פעם אחת לשאול אותו אם הוא נהנה
נהנה מלשבור אותי כל פעם מחדש.
4 תגובות
גלגל שמסתובב לו שוב ושוב
14/05/2018 23:37
Ms.death
ייאוש, שיט, בולשיט, מחשבות
ממה להתחיל?
מההתחלה?
טוב נו אנסה.

אני פשוט קורסת
מאיזו בחינה שואלים?
מכל הכיוונים
נפשית ופיזית

אם זה הלימודים,אם זה הלחץ מההורים
או אולי סתם בעיה של גיל הטיפש עשרה
כל דבר קטן פשוט גורם לי לקריסה יותר ויותר

אני לא חווה קריסה בפעם הראשונה
אבל היא הראשונה שאשכרה משפיעה עליי
התרחקתי מכולם,גם מאלה שסתם מנסים לעזור
כי הריי רק אני יכולה לעזור לעצמי
וכי אני כבר חסרת כוחות לשמוע דעות וקלשיאות של אחרים.

די לומר לי שאתם מבינים אותי
די לומר לי שהכל יסתדר
די לבחון נקודות שוליות שאני בוחרת לא לפרט ואתם בכל זאת מנסים להיכנס.

אני מיואשת , מהכל .
אם רק הייתי יכולה הייתי מעבירה את כל החיים בשינה,
הרגע היחיד ביום שאני אשכרה רחוקה מהמציאות
והחלומות הם שונים
לפעמים טובים, לפעמים רעים
ולפעמים סתם הזויים
אבל מה?
הם רחוקים מלהיות מציאות
וזה האותיות הקטנות שעושות אותי שמחה במקום מסוים עד שאני חוזרת למציאות..
ואז חוזרים להתחלה.
11 תגובות
אשליות
06/05/2018 00:14
Ms.death
אשליה, בנים, בולשיט, מחשבות, סנופדוג
והנה שוב טיפות המים מטפטפות לי על הלחיים
ואני שואלת:"למה?"
למה אתה משלה אותי ?
אני כבר לא מדברת על הנשיקות שיש לנו כל פגישה מחדש
אני כבר לא מדברת על זה שפתחנו את רגשותינו והחלטנו להשאיר הכל כמו שזה
אני מדברת על זה שאני רוצה שתיהיה בן אדם
מגיע לי לקבל יחס כמו של בן אדם
אני לא איזה צעצוע
גם לי יש גבולות
אז נכון יכול להיות שעם הזמן הם ניהיו שקופים בגללך
אבל זה לא אומר שלא אכפת לי 
זה לא אומר שאני לא שמה לב
להפך
אכפת לי יותר ממה שנדמה לך
אבל אתה שם ז**
ולי נמאס
אני חושבת שמגיע לי יחס מינימלי של בן אדם לא...?
1 תגובות
משנה מקום משנה מזל
27/04/2018 22:01
Ms.death
אני בורחת הרחק מכאן
ומוצאת מקום אחר
מקום שאף אחד לא שופט את המעשים שלך , האופי וכל דבר אחר.
מקום שכולם מקבלים את כולם, 
אף אחד לא נותן לך פקודות וכולם מפרגנים לכולם.
לא צריך יותר להילחם על המקום שלך , 
המרחב הוא אין סופי וללא מלחמות.
מקום ללא שנאה ,אלא רק הרמוניה ואהבה.
מקום שליו ושקט , רצוי  היה אפור אבל גם לבן יתאים (:
אה רגע שניה , קצת שכחתי אבל זה רק עוד חלום שחלמתי.
1 תגובות
והבכי, מה איתו?
05/04/2018 02:15
Ms.death
שתיקה, בכי, צבועים, סוגי אנשים
והנה זה שוב מגיע , הבכי היומי
ועל מה אתם שואלים?
בכנות? אין לי תשובה על זה.

כל מה שרק רצית לומר ולא יכולת
כל מה שישב עמוק בלב ולא ידעת כיצד לבטא
כל מה שעצר אותך מלעשות מעשה מסוים
כעת יש לך אפשרות להוציא הכל
בלי שאף אחד ידע על מה ולמה.

אף אחד לא צריך לדעת,
רק אתה , הלב והדמעות היורדות על פני הלחיים.

כשחושבים על זה , כבר נהיינו חברים טובים,
לא נפרדים לא משנה מה
תמיד שם אחד בשביל השני.

מה רע? 
הריי ברגע שהעולם מסביבך נורא צבוע
אתם תמיד תשארו בשחור ולבן
הלב והדמעות בחיים לא יעברו לצד הצבוע
כיוון שרק אתה שולט עליהם.


2 תגובות
מתי תשקע כבר?
04/04/2018 01:14
Ms.death
מחשבות, אקסים, אהבה, שיט, בנים, דיקי
עבר כלכך הרבה זמן מאז והבטחתי לעצמי לפני כמה פוסטים שאני לא אכתוב עליו יותר אבל זה פשוט לא אפשרי , האדם הזה עדיין צף בתוכי.
שלשום הייתי בקולנוע עם חברות,
ובסרט היה זוג שיותר מידי הזכיר לי אותנו .. מפה לשם חצי סרט בכיתי , גם כי היה מרגש וגם כי הזכיר לי אותך , אני מנסה להימנע מלחשוב עליך כי סה"כ שום דבר לא יחזור להיות כמו פעם וזה הכל פיסות של זיכרון ,
אבל כל הודעה ממך גורמת לי לצמרמורת ..
אני באמת מצטערת שלא הערכתי נכון את מה שהיה לי בידיים בעבר, כי ברגע שזה נאבד... אין שום זיכוי ושום פתק החלפה .
וצריך להמשיך לחיות,
הייתי בטוחה נגמרה תקופת האבל,
מסתבר שזה בא והולך,
וכנראה שימשיך עד שאני לא אראה אותך מחכה לי מתחת לבית שלי ונותן לי חיבוק דוב.
איפה הימים של פעם?
הימים שלא הבנתי בכלל מה אני עושה וכיצד אני פועלת?
נעלמו כלא היו.
רק דבר אחד נותר לי , הדובי והתמונות
אבל הדבר הכי חשוב לא איתי כרגע.
אתה.
0 תגובות
למה?
01/04/2018 01:01
Ms.death
מחשבות, אהבה, אשליה, בנים, סנופדוג
איכשהו בסוף תמיד אני מגיעה לאותה השאלה : למה?
למה זה מגיע לי?
למה אתה עושה לי את זה?
קודם לומר לידיד שלי שאתה אוהב אותי אהבה תמידית שלא תתממש ואז בגלל פאשלה שלך לוותר על זה ולקפוץ מבת לבת?
אז סבבה יודע מה ?
תעשה מה שבא לך
אבל קשה לומר לי שאתה בקטע עם מישהי?
למה אני אמורה לגלות את זה מחברה שלי ?
ולא ממך?
די נו תסביר לי מה הבעיות שלך בן אדם
דקה אחת אתה הכי זורם ופתוח ונחמד שאפשר
דקה שניה אתה סטוציונר מת שרק מחפש זיון
ולא שיש לי בעיה עם זה כן?
אבל לבגוד בכל אחת ולקפוץ מאחת לשניה?
לזה לא ציפיתי ממך.
אומרת תודה שיש לי חברות טובות שמספרות לי הכל.
ועכשיו אני חושבת לעצמי וכלכך הייתי רוצה שתקרא את הפוסט הזה כרגע אחרי האוקיי עם הנקודות שכתבת לי שהתעצבנתי עליך כי לא הבנת כלום, אולי עכשיו היית מבין.
אבל מצד שני ,
לשבור את הראש לא יזיק על להבין את הטעות שלך (:
4 תגובות
ממני אליכם♡
27/03/2018 21:22
Ms.death
תודה, שיט, מחשבות, אהבה
אוקיי אז הרגשתי שאני צריכה לומר לכם את זה :
אתם מדהימים .
אני לא רוצה לצאת איזה קיטשית או משהו אבל מרגישה צורך להוציא הכל ולומר שמכל תגובה שלכם אני מחייכת, מחייכת כי אנשים אשכרה קוראים את השיט מהמוח שלי שאני מעלה.
כמו שכבר ציינתי באודות אז אני לא יודעת לכתוב ואף פעם לא אהבתי(לכן אני גם לא מעלה בתדירות כלכך גבוהה)
אבל באמת שאתם גורמים לי לרצות להיפתח יותר ולכתוב עוד שיט מהמוח שלי.
ובאמת שחלק מהקטעים שכבו לי בפתקים בטלפון ,עד שהחלטתי לפרסם את השיט הזה באינטרנט , אף פעם לא חשבתי שמישהו באמת יתייחס לזה ויקרא את זה.
ואתם מעלים לי את הרצון לכתוב ואני גם משתדלת לענות לרוב התגובות רק כי באמת אני ממש אוהבת לשמוע מה שאנשים חושבים כי הריי כל אחד קורא מנקודת מבט אחרת
ולפעמים התגובות שלכם גם פותחים לי נקודה למחשבה שלא הייתי חושבת עליה לבד.
בקיצור לא תכננתי לחפור יותר מידי
רק לומר לכם תודה על זה שאתם סובלים את השיט שאני כותבת כאן ♡
2 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אנשים שאני שונאת

-אנשים לא כנים
-אנשים שרואים רק את עצמם
-אנשים שמנסים לשנות לי את צורת החשיבה
-אנשים שמנסים להראות לי עד כמה שהעולם ורוד
-אנשים שלא מקבלים אותי כמו שאני ושחושבים שאני מוזרה
-אנשים שיורדים עליי בגלל המראה שלי
-אנשים שאני "דכאונית מידי" בשבילהם
-אנשים קופצניים ואופטימיים מידי
-אנשים ששופטים ספר על פי הכריכה
-אנשים שקופצים מהר למסקנות בלי לבדוק עובדות
-אנשים ששמים אותי בתוך אשליה
כינויים בבלוג

לקוראים החדשים והישנים להלן רשימת הכינויים של אנשים שאני כותבת עליהם, מעדכנת כל פעם שיש מה(:
נ.ב
לכל כינוי יש טאג עם הפוסטים המיוחסים אליו.

וולדמורט – אקס שלי מכיתה י' שאני עדיין מאוהבת בו.

שמשון ויובב- זוג חברים טובים שלי מהשכבה(שמשון אחת החברות הכי טובות שלי).

פו-הדוב – אקס מכיתה ט (בספק אם אכתוב עליו שוב אבל שיהיה בכל זאת(: שני הפוסטים הכי ראשונים בבלוג זה עליו).

דיקי – אקס שנפרדנו רק כי עבר לקנדה והייתי תקוה עליו שנה וחצי.

רקסי- אומנם שם של כלב אבל הוא באמת כזה, זה ידיד לשעבר מהכיתה.

סנופדוג – האדם הכי מסובך שהייתי איתו בקשר, לא סגור על עצמו בעליל.
צריך להספיק עד המוות :
•  להוציא בגרות
•  להוציא תואר
•  להקים משפחה
•  לטייל בעולם
•  להמציא משהו חדשני
•  למצוא עבודה שאני יאהב
•  לעבור פסיכומטרי בהצלחה
•  לגור עם שותפים
•  סקס סוער בטבע עם חתיך
•  להפוך את הבית של סבתא למוזיאון
•  להשתכר ולקום על ספסל בבוקר
•  לחשוב על עוד שיט לרשימה